אודות צביקה אהרון

הדרך לציור

הציור נכנס לחיי כדרך להתמודד עם תקופה לא פשוטה. הוא לא התחיל כקריירה ולא כלימוד מסודר, אלא כצורך לתת מקום למה שקשה להגיד במילים. עם הזמן הצורך הזה הפך לשפה עצמאית.

אני עובד בעיקר על נייר לצבעי מים, באקריליק, בצבעי מים ובטכניקה משולבת. הפורמטים קטנים יחסית, והם מאפשרים לעבוד ברצף, בלי הפסקות, עד שהעבודה מסתיימת בעצמה.

בין ציור לצילום

לצד הציור אני מצלם. הצילום הוא הצד השני של אותה תשומת לב: בציור הצורה עולה מבפנים, ובצילום היא כבר קיימת בעולם ורק מחכה שמישהו יעצור ויראה אותה. שני התחומים מזינים זה את זה.